דבר תורה לפרשת בשלח

 

למה נצרכה קריעת ים סוף?

באופן פשוט נראה שקריעת ים  סוף לא באה לפתור בעיה, או להציל ממצב מסובך שנקלעו אליו בני ישראל, אלא היה כאן עניין של לכתחילה. הקב"ה הוביל את בנ"י לים סוף, למצב שבו אין להם ברירה אלא לצעוד אל תוך הים. זהו חלק מהותי מהמהלך של יציאת מצרים, יש כאן תוספת מעלה על מה שנתעלו ישראל ביציאה ממצרים. נברר מהי מטרת קריעת הים, ונאמרו בזה פירושים רבים, ונציע שלושה פירושים.

  • השלמת השיחרור מהעבדות

כותב האבן עזרא (יד, יג): "התיצבו וראו את ישועת ה'. כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. יש לתמוה איך יירא מחנה גדולה של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם. ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו. והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה".

אמנם לדעת ה"אבן עזרא" אין פיתרון לבעיה זו, אלא לחכות לדור הבא ש"לא ידע את פרעה", אמנם אפשר להציע על פי דברי הספורנו להלן שבקריעת הים ראו ישראל את אדוניהם טובעים, ובזה הושלם מבחינתם השיחרור, אין יותר מקום לפחד מפני האדונים המשעבדים.

וכך כותב הספורנו על תחילת הפרשה –

"אף על פי שהכונה האלהית היתה להוליך את ישראל להר סיני לקבל התורה ומשם לארץ ישראל, כאמרו ולקחתי אתכם לי לעם והבאתי אתכם אל הארץ מכל מקום הכונה עתה היתה להוליכם לים סוף אשר לא היה דרך לאחד מאלה, וזה להטביע שם את פרעה וחילו, על דרך ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא".

 

  • השלמת יצירת עם ישראל

מבאר המהר"ל בגבורות השם (פרק ארבעים): "וראו חכמים בקריעת ים סוף מה שלא היה בכל המכות; כי מכות בכורות, שהיתה המכה יותר גדולה, לא היה ביטול טבע לישראל, כי אם למצרים. אבל קריעת ים סוף, שהיה כאן ביטול טבע לישראל, והציל אותם, דבר זה מעלה עליונה מה שלא היה עד הנה. ולכך נתנו טעם לדבר זה, באיזה זכות זכו ישראל לקריעת ים סוף (מחלוקת התנאים באיזו זכות זכו לקריעת הים, האם בזכות אברהם / המילה / ירושלים ועוד).

ועוד יש ענין גדול בקריעת ים סוף. שאף אם היו המכות במצרים ביאור ובארץ, אינה דומה לקריעת ים סוף, שהוא ביטול אל הים, שאין הים נחשב כמו היאור, שהוא נהר אחד פרטי, אבל הים… בריאה מיוחדת בעולם, וכדכתיב (תהלים צה, ה) "אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו", הרי נחשב כמו היבשה, והוא יסוד אחד מן היסודות, שהוא יסוד המים. וכאשר גברו ישראל על הטבע של ים, ונבקע הים, נחשב זה התגברות על עולם הטבעי, שהוא חמרי.. ואז יצאו לחירות מן החומרי לגמרי. וכל זמן שלא קרע להם ים סוף, לא היה לישראל שהם הצורה השלימה, מציאות בשלימות… ולפיכך אמרו במדרש (שמו"ר ג, ח) שלכך נקראו (שמות ב, ו) "עיברים", רצה לומר עבר ים. פירוש, שיש לקרות לישראל שם על עברת הים, שזהו עצם מעלתן, שיצאו מן המים המונעים לצורה, וקנו מדריגת הצורה השלימה, כמו שהתבאר".

כאן הכירו ישראל שהעולם והחומר אינם מתנגדים לקדושתם, העולם אינו מסוגל ואף אינו מעוניין "לבלוע" את עם ישראל. נוכחו ישראל לראות שבכח המ אם תהיה התנגשות, מיד יזוז העולם הצידה ויתן לקדושת ישראל להופיע ולפעול.

  • אמונה חושית

אפשר לבאר בדרך נוספת, שיש כאן מדרגה חדשה באמונה, מעבר למה שלמדנו מיציאת מצרים.

על יסודות האמונה נאמר "וידעת היום, והשבות אל לבבך" – המבוא לאמונת הלב הוא ההכרה השכלית, הידיעה.

שמירת השבת היא זכר ליציאת מצרים ולבריאת העולם, מחויבים אנו לדעת ולהאמין שהעולם נברא בשישה ימים, ושתכלית הבריאה היא יציאת עם ישראל ממצרים וקבלתם את התורה.

בקריעת ים סוף מודגש סוג נוסף של אמונה, כזו המגיעה אל הלב ישר מהחושים, לא מהשכל.

על קריעת ים סוף נאמר (שמות לד, יב): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". הראייה הולידה את האמונה.

ואמרו חז"ל במדרש: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". מדגישים חז"ל שהחידוש במעמד קריעת הים הוא הראייה.

וכן ניתן ללמוד עיקרון זה משירת הים. למה שרים ישראל דווקא אחרי קריעת ים סוף, ולא אחרי יציאת מצרים?

מבאר רש"י (טו א):  "אז ישיר משה" – "אז כשראה הנס עלה בליבו שישיר שירה".

ומבאר את דבריו המהר"ל בגור אריה שם: "ולמה לו להאריך ולומר 'שעלה בלבו שישיר', וכן עשה? … כלומר שהגיע בליבם השמחה מן הנס ולא היו מכריחים עצמם אל השירה על ידי שכלם כאדם שהוא מכריח עצמו לדבר, שאם כן לא היה שירה בשמחה, אבל השירה שהיא בשמחה מתחלה מתחדש לו שמחה גדולה בלב ומזה עלה בלבו שישיר, ולפיכך דרך לדבר בעניןה שירה בלשון עתיד".

השירה היא תולדה של שמחת הלב, היא איננה תוצאה של מחשבה, כמו הדיבור.

ניתן ללמוד מכאן לעבודת השם הפרטית שלנו, שלא נסתפק רק בלימוד ובהכרות שכליות, אלא עלינו להשתדל לראות את הופעת השם בעולם ואת קדושתם של ישראל בחוש ממש.

ניתן לחשוב על דרכים שונות להגיע לזה, אפשר להתבונן בהשגחה הפרטית ולראות את הניסים להם אנו זוכים.

אשרי הזוכה לראות את גדולי וצדיקי הדור ומתרשם מקדושתם וצדקתם.

יש המתפעלים מתגליות ארכיאולוגיות שהן מעין "דרישת שלום מהעבר", למשל הפעמון שנמצא לאחרונה בחפירות שבקרבת הר הבית, שככל הנראה היה תפור במעילו של הכהן שעבד במקדש.

נקודה שהתפעלתי ממנה בזמן האחרון היא אתר "כתיב" של הספריה הלאומית. ניתן לראות שם סריקות של כתבי יד של ספרי קודש מלפני מאות שנים, למשל כתב יד עתיק של המשנה שנכתב לפני למעלה מאלף שנים.

מאמרים אחרונים
Picture of אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.