כתבתי את הדברים על פי דברי הגאון רבי משה לוי זצ"ל, שבי"א בחשוון תשפ"א מלאו עשרים שנה להסתלקותו, והוא בן שלושים ותשע שנים בלבד. אמרו עליו גדולי ישראל שהספידוהו, שעתיד היה להיות מגדולי הדור, ולא זכינו. את הכרך הראשון של ספר השו"ת שלו, "תפילה למשה" על הלכות שבת, פירסם בגיל עשרים וארבע, עם הסכמת הרב עובדיה זצ"ל, ומאז חיבר עוד ספרי הלכה רבים וחשובים, הידוע שבהם הוא "מנוחת אהבה" על הלכות שבת.
כתב בעל ה'מנוחת אהבה' זצ"ל (חלק א, פרק ד' סעיף ו'): "מה שנוהגים העולם להדליק את מנורת החשמל תחילה ואחר כך מדליקים נרות שבת בברכה, יש להם על מה שיסמוכו. והמחמירים להדליק את מנורת החשמל אחר שהאישה מדליקה נרות שבת, תבוא עליהם ברכה".
נעמיק מעט בביאור הלכה זו על פי דבריו בשו"ת "תפילה למשה" (חלק א, סימן ז').
בסימן רס"ג סעיף ח', נחלקו מרן המחבר והרמ"א:
"שניים אוֹ שלושה בַּעֲלֵי בָּתִּים אוֹכְלִים בְּמָקוֹם אחד, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל אֶחָד מְבָרֵךְ עַל מְנוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ מְגַמְגֵּם בַּדָּבָר. וְנָכוֹן לִזָּהֵר בִּסְפֵק בִּרְכוֹת וְלֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד. הַגָּה: אֲבָל אָנוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן".
לדעת מרן כאשר הדליק אדם אחד את נרותיו בחדר מסוים, המדליק אחריו באותו החדר ידליק בלא ברכה, ואילו לדעת הרמ"א כל אחד מן המדליקים יכול להדליק בברכה. מקובל להסביר שמחלוקתם היא האם מברכים על "תוספת אורה". כאשר קדם אחד והדליק, אין צורך בנרות נוספים, ולכן הבאים אחריו לא יברכו, כך סובר מרן. לרמ"א לעומתו, אין חיסרון בהדלקה כזו, גם כאשר דולקים נרות נוספים בחדר. היינו מצפים אם כן, שכמחלוקתם בזה, כך יחלקו גם במציאות בה דולק אור החשמל בחדר – שלמחבר ידליק בלא ברכה, ואילו לרמ"א ידליק בברכה. מדוע אם כן מכריע בעל ה"מנוחת אהבה", ההולך תמיד על פי דעת מרן, שיכול להדליק בברכה?
מסביר הרב משה לוי זצ"ל שלדעת מרן חובת הדלקת נרות שבת אינה חובת גברא, אלא חובה על הבית, שיהיו בו נרות דולקים, וכלשונו של הרמב"ם (שבת, ה, א): "ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת". ברגע שבעל הבית הדליק נרות בבית, נפטר בית זה מחובת הדלקת נרות, ועל כן הבא שידליק כבר אינו מקיים מצווה. אמנם חשש מרן לדעות החולקות, הסבורות שיש חיוב על כל אחד ואחד להדליק נרות שבת, לכן כתב שידליק, אך מספק לא יברך. באור חשמל לעומת זאת, שהודלק שלא לכבוד שבת, אין כל פגם בכך שמי שידליק נרות יברך, שכן בית זה לא קיים עדיין את מצוות הדלקת נרות שבת, ולכן יכול להדליק ולברך בלי פיקפוק.
והביא ראיה לדבריו מדברי ה'אור זרוע', שלגבי שניים ושלושה בעלי בתים המדליקים בחדר אחד כתב כמרן, שמספק לא יברכו, ואילו בהמשך דבריו הוא כותב שהמדליק מספר נרות בביתו, ידליק נר שבת באחרונה, וכן בחנוכה ידליק קודם את נרות החנוכה ולבסוף את נרות השבת, ולא כתב שבמצב כזה לא יברך. מכאן מוכח שהחיסרון שבהדלקת שניים ושלושה אנשים באותו החדר אינה בגלל העובדה שהחדר כבר מואר באור הנרות, אלא בגלל שהראשון שהדליק פטר את שאר האנשים מהדלקה, דבר שלא שייך לגבי נרות חנוכה למשל, שלא הודלקו לכבוד השבת.
מומלץ לראות סרטון של שיחה של ה"מנוחת אהבה", שרואים בו כמה אהבת תורה ומסירות לתורה היו לרב זצ"ל, שלמד שנים רבות מתוך ייסורים גדולים.
