הצימצום והקו בדברי האר"י ז"ל

נעיין מעט ביסוד חשוב שנמצא בדברי האר"י הקדוש זצ"ל.

כתוב באוצרות חיים (שער העיגולים, דרוש אדם קדמון):

"דע כי תחילת הכול היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי"ן סו"ף, ולא היה שם שום חלל ושום אוויר פנוי, אלא הכול היה אור האין סוף. וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים לסיבה נודעת… ואז צימצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו ושם צימצם עצמו אל הצדדין והסביבות ונשאר חלל בנתיים… והנה כאשר צימצם עצמו, אז דרך צד אחד מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחד ישר דק כעין צינור אחד, אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו".

הדברים אינם מובנים למי שלא הורגל בלימוד דברי האריז"ל. ניגש ללמוד מתוך "נפש החיים" את פירוש הדברים, ומלבד ביאור עצם הדברים, נראה כיצד מדריך אותנו ה"נפש החיים" ללמוד את דברי האריז"ל.

וכך כתוב ב"נפש החיים" (שער ג, פרק ד):

"מבואר בכמה מקומות בזוהר, שאדון יחיד אין סוף ברוך הוא ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין.

והיינו, שמצידו יתברך נקרא בבחינת ממלא כל עלמין. ומצידנו כפי אשר נצטוינו בתורה הקדושה בענין הנהגותינו בתורה ומצוות וכפי השגתנו בחוש, נקרא יתברך שמו בבחינת סובב כל עלמין".

בהמשך נעמיק יותר בנקודה זו, אך כבר כאן רואים אנו שהשי"ת נקרא בשני שמות המציינים שתי הופעות שונות במציאות, שבמבט ראשון נראות כסותרות. מצד אחד מילוי של כל המציאות עד אשר "לית אתר פנוי מיניה", ומצד שני כביכול סיבוב והיקף של המציאות ונתינת מקום "פנוי" לעולמות עצמם. כיצד ניתן להבין ששתי הופעות אלו מתקיימות במקביל? לכאורה אם הוא יתברך רק 'סובב' – הרי שאינו 'ממלא', ואם 'ממלא', אינו 'סובב'.

מרחיב 'נפש החיים' את ביאור הדברים כעבור כמה פרקים, על ידי דברי האריז"ל שהבאנו לעיל (שם פרק ז'):

"ואלו השתי בחינות הנ"ל שמצדו יתברך ומצידנו, הן הן עצמן ענין הצימצום והקו הנזכר בדברי האריז"ל, ואשר מבואר שם שמצד הצימצום לא יצדק בו שום שינוי וחילוק מקום מעלה ומטה פנים ואחור, רק השוואה גמורה אמיתית.

וכל ענייני השינוים וחילוק המקומות וכל השמות וכנויים כולם נאמרים רק מצד בחינת הקו ועיין בריש ספר אוצרות חיים. ומודעת שכל דברי האריז"ל בנסתרות משל הם".

לפני שיסביר את המילים עצמן "צימצום וקו", מקדים "נפש החיים" ומסביר מה עניינן של שתי בחינות אלו – ה'צימצום' הוא "השוואה גמורה אמיתית", כלומר שאין מדרגות, אין שינויים בין זמנים או מקומות או מעשים, הכול אחדות אלוקית. לעומתו ה'קו' הוא המבט המאפשר שינוי, עליה וירידה, קדושה וטומאה ושאר חילוקי מדרגות. ומוסיף ללמדנו שחלילה לנו לתפוס את דברי האר"י כפשוטם, כאילו שב'צימצום' מדובר על פינוי מקום והסתלקות ממש, וכן ביחס אל 'קו' האור כאילו הוא דבר ממשי, אלא אין זה אלא משל הבא לקרב אל שכלנו נקודה מהותית, ולכן יש להתבונן מה טמון בפנימיותו של המשל.

ממשיך 'נפש החיים' ומרחיב את הרעיון תוך ביאור המילים 'צימצום' ו'קו':

"ופנימיות ענין הצימצום והקו, הכוונה על אלו השתי בחינות הנ"ל שהן בעצם בחינה אחת וענין אחד לגמרי.

כי ביאור מלת צימצום כאן אינו לשון סילוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי ח"ו אלא כענין שאמרו (בב"ר ס"פ מ"ה) "וצימצמה פניה ולא ראתה המלך". ובאיכה רבתי (בריש א"ב דאני הגבר) הלכה וצימצמה פניה אחר העמוד שפירושו שם לשון הסתר וכיסוי (עיין בערוך ערך צימצם). כן כאן מלת צימצום היינו הסתר וכסוי והכוונה שאחדותו יתברך שמו בבחינת עצמותו הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתנו וכענין אכן אתה א-ל מסתתר (ישעיה מ', ה')".

דווקא המילה צימצום, המציינת מיעוט כביכול בהופעתו של השי"ת, היא המציינת את הבחינה של "ממלא כל עלמין" ואת ההשוואה הגמורה. פירוש 'צימצום' כאן הוא הסתרה. המציאות הזו של ההופעה השווה בכל המקומות ובכל חלקי המציאות, דורשת הסתרה עבורנו, כדי שאנו נוכל לעבוד ולפעול בעולם, וכפי שיבאר בהמשך. כדי להיות "א-ל מסתתר" אפשר היה ממש להסתתר, אך אפשר גם "לכבות את האור", להעלים מאיתנו את האפשרות להבחין בו.

"והשגתנו מה שאנחנו משיגים מציאות השתלשלות עולמות זה למעלה מזה בבחינות שונים, מכנים אנחנו בשם קו שהוא כעין קו המשתלשל… להמציא על ידי זה ענין נפלא כזה שיתראה ויושג מציאות עולמות וכחות אין מספר דרך הדרגה והשתלשלות ולהאיר בהם התגלות אורו יתברך אור דק בשיעור ודקדוק עצום ודרך מסכים אין קץ. ועד שיוכלו להמצא דרך השתלשלות ומסכים עצומים גם מקומות אשר אינם טהורים וכחות הטומאה והרע והקליפות בשפל המדרגות התחתונים. ונראה ומתדמה כאילו ח"ו הוא חלל פנוי מאור אחדות עצמותו יתברך שמו… והצימצום והקו הכל אחד וענין אחד, ורוצה לומר עם כי ודאי שגם במקום כל העולמות והברואים הכל מלא גם עתה רק עצמותו יתברך שמו לבד כקודם הבריאה, אמנם הוא בבחינת צימצום היינו בבחינת הסתר לבד מופלא ומכוסה מהשגתינו. כדי שעל ידי זה הצימצום וההסתר תהא כל השגתינו את העולמות דרך השתלשלות והמשכת התגלות אורו יתברך בהם בסדר ההדרגה לבד כעין קו דרך משל כנ"ל".

הקו הוא ההדרגה וההשתלשלות מהעולמות העליונים אל העולמות התחתונים, הבחינה שבה יש מדרגות שונות, ואף טומאה ורע. האפשרות לתפוס את המציאות בבחינה שכזו אפשרית רק על ידי הסתרת המציאות של "ממלא כל עלמין". הבחינה הזו נקראת על שם היותה נסתרת מאיתנו – "צימצום". וכדי שנוכל לעבוד את השם, ולהבין שיש מעשים שיש בהם קדושה וכן מעשים שלהיפך, מוכרחים אנו לאחוז בבחינה של ה'קו', ולא בבחינת הצימצום, אף שלמעשה הן מתייחסות למציאות אחת ומשלימות זו את זו.

בפרק ו' כתב 'נפש החיים': " ולזאת חייבים אנחנו לידע ולקבוע בליבנו אמונת אומן בל תמוט, שמצידנו ודאי שיש חילוק מקומות וענינים שונים לענין דינא והלכתי רבתי, כמו שכתבתי לעיל, כי היא פינת יסוד האמונה ועיקר שורש התורה והמצוות כולם".

והוסיף להזהיר בסוף פרק ח': "אמנם הזהר מאד בנפשך, זכור ואל תשכח אשר נתבאר למעלה שאין הדבר אמור אלא לדעת הענין ידיעת הלב דרך כלל בשיעורא דלבא לבד אבל לא לחקור ולהתבונן ח"ו במהות הענין וגם להזהר מאד' שלא יהא ממשכא לבא לקבוע כל סדר ההנהגה במעשה עפ"י זה הענין הנורא כי בקל יוכל להוולד מזה להתנהג בכמה דברים גם נגד חוקי ויסודי תורה הקדושה".

ידיעת בחינת ה'צימצום' צריכה אמנם להיות ידיעה מצד אמונת הלב, אך התפיסה בפועל המנהיגה אותנו בחיי המעשה מוכרחה להיות כזו של חילוקי מדרגות ומקומות.

מאמרים אחרונים
Picture of אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.