חיוב שמירת השבת מתחילה מימות החול

כותב הנצי"ב מוולוז'ין על הפסוק "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ("העמק דבר", דברים ה, יא) :
"עיקר פשט המקרא נראה, דכמו דתניא במכילתא יתרו והובא בפרש״י שם זכור את יום השבת תהא זוכרו מאחד בשבת שאם יתמנה לך מנה יפה תהא מתקנו לשם שבת, הכי נמי פירוש שמור את יום השבת, משמעו כך- שיהיה נזהר מאחד בשבת שלא יהיה נצרך לחלל שבת אם לא יהיה לו מה לאכול ויהא מסוכן. ומזכור נראה לי להקדים להכין לעונג שבת . ומשמור נראה לי להקדים להכין שלא יהא מוכרח לחלל שבת".
מחדש הנצי"ב דרשה מפסוק (דבריו מנוסחים בלשון של חידוש ללא מקור), שיש להישמר מלגרום לשבת להתחלל, כבר מיום ראשון.
מצינו בהלכה את חובת הזהירות הזו, אף אם לא ברמה של דרשה מפורשת מפסוק כפי שכתב הנצי"ב. אביא בפניכם דברים ששמעתי בזה מפי הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א (זצ"ל).
הגמרא בשבת (יט.) מביאה תקנת חכמים שלא להפליג בספינה שלושה ימים קודם השבת, ונחלקו הראשונים בטעמה של תקנה זו. את אחד הטעמים כתב בעל 'המאור' (הרז"ה, רבנו זרחיה הלוי) שביאר שהדבר נאסר מחשש שמא יצטרכו לחלל שבת מפני הסכנה, שהים הוא מקום ששכיחה בו הסכנה. למדים אנו מדבריו, שאין לעשות מעשה בימות החול שיגרום לחילול שבת, אף כאשר יהיה זה חילול שבת בהיתר של פיקוח נפש.
וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (רמ"ח, א): "לִדְבַר הָרְשׁוּת אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה פָּחוֹת מִג' יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת". מדוע יותר משלושה ימים קודם השבת מותר הדבר? ביאר הר"ן בדעת הרז"ה שחובת הזהירות מחילול השבת הבאה, חלה שלושה ימים לפני השבת. לפני כן, שייכים הימים לשבת הקודמת, ולכן מותר להפליג, ואם כאשר תגיע השבת יצטרכו לחללה מפני פקוח נפש – יהיה הדבר מותר.
מוסיפה שם הגמרא ואומרת, שמותר להפליג אפילו בערב שבת- אם מפליג לדבר מצווה, מה שמלמד שאין כאן איסור של חילול שבת ממש, שאז לא היה נדחה הוא מפני דבר מצווה.
אמנם, נראים הדברים כסותרים לדברי הרז"ה עצמו בסוגיא אחרת.
בימי הגמרא נהגו לרחוץ את התינוק במים חמים לפני המילה ולאחריה, ואם לא היום רוחצים אותו היתה בכך סכנה. כאשר היו צריכים למול בשבת, היו מכינים מים חמים לתינוק מערב שבת. בסימן של"א (העוסק בדיני מילה בשבת) מביא ה'בית יוסף' מחלוקת ראשונים מה יעשו כאשר עוד לפני המילה נשפכו המים החמים, שהיו מיועדים לרחיצה שלאחר המילה. לדעת הרמב"ן יש למול את התינוק, ולאחר המילה מותר יהיה לחמם עבורו מים, מפני פקוח נפש. בעל ה'מאור' חלק עליו וכתב שאסור לעשות מעשה שיגרום אחר כך לחילול שבת, אף אם יהיה זה מותר מפני פקוח נפש (המילה עצמה ודאי דוחה שבת, אך חימום המים שלאחר מכן אינו חלק ממצוות המילה). וקשה, הרי בתקנה של איסור ההפלגה למדנו שאם מפליגים לדבר מצווה, מותר הדבר, ואילו כאן על אף שהמילה ודאי מצווה היא, כותב הרז"ה שאף על פי כן אסור לגרום למצב שיצריך חילול שבת. וביאר הגרז"נ שהחילוק הוא בין האיסור לעשות כן בשבת עצמה, לבין האיסור שקודם השבת. רק בשבת חל איסור לחללה, ובכוחו אף לבטל את מצוות המילה (אם היא תגרור חילול בנוסף לעצם המילה כפי שביארנו), לעומת תקנת חכמים באיסור ההפלגה, שהרחיבו את האיסור אף לימים שקודם השבת, אך לא תיקנו שידחה מצווה, אלא רק דברי רשות.
עד כאן עסקנו באיסור לגרום בפועל למצב שיביא לחילול שבת.
יש מצבים שבהם אף אם לא נעשה מעשה בפועל שיגרום לחילול שבת, הוא עלול להיגרם מאליו, ובידינו למנוע או לפחות לצמצם את חילול השבת, עם היערכות נכונה מראש. אביא שתי דוגמאות מעשיות, וישמע חכם ויוסף לקח.
דוגמא ראשונה: פוסק המחבר (של,א): "יוֹלֶדֶת הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ הַשַּׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכָה". וכותב שם המגן אברהם: "לכן כשתגיע לחודש תשיעי יזמין הכול מערב שבת שלא יחללו שבת". על הבעל והאשה לדאוג לפני שבת שלא יצטרכו לחלל את השבת בשביל הלידה, אף שיהיה זה מותר כמובן מפני פקוח נפש, ואף שאין הלידה פעולה יזומה. המשנה ברורה מנסח את הדברים בלשון שאיננה חובה: "ולכן מן הראוי לאשה שהגיעה לחודש תשיעי להזמין בכל ערב שבת כל הדברים הנצרכים לה, דשמא יזדמן לידתה בשבת ולא תצטרך לחלל שבת". מקור דברי המגן אברהם הוא בספר חסידים, לכן כותב המשנה ברורה שאין זה מן הדין, אלא הנהגה ראויה. אינני יודע להורות הלכה למעשה, ומי שהשאלה מעשית עבורו יתייעץ עם מורה הוראה – בשכנות אלינו גר הרב נתנאל בלוך, ניתן לפנות אליו בשאלות מעשיות. על כל פנים רואים מהלכה זו שמן הראוי להתכונן מראש ולמעט בחילול שבת כאשר הדבר בידינו.
דוגמא שניה: בהקדמת המשנה ברורה להלכות שבת הוא כותב: "וכבר העיד בנו הגאון בעל אורים ותומים בספרו יערת הדבש, כי אי אפשר כלל במציאות שיינצל מאיסור שבת, אם לא ילמוד כל הדינים על בורים היטב היטב". על פי קביעה זו, מוטל עלינו להשתדל עד כמה שידינו מגעת ללמוד ולחזור על הלכות שבת, כדי למנוע מצב שתתחלל השבת על ידינו חלילה, שלא נהיה 'אנוסים' מחוסר ידיעה.

מאמרים אחרונים
Picture of אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.