'כבתה אין זקוק לה' בערב שבת

מצוות נר חנוכה נוהגת שמונה ימים, כך שבכל שנה יחול לפחות ערב אחד של חנוכה בשבת, ויש לכאורה "התנגשות" בין מצוות ההדלקה לאיסור עשיית מלאכה בשבת. רוב השאלות ההלכתיות שדנים בהם הפוסקים הם בהתנגשויות 'מקריות' שבין ההלכה לבין מציאות מסוימת. ההלכה מתקיימת באופן פשוט, ומתעוררת שאלה במקרה מסובך כלשהו. אך כאן אין התנגשות מקרית אלא מעיקר ההלכה מוכרחת ההתנגשות הזו – זמן הדלקת נרות החנוכה הוא מהשקיעה (ונחלקו האם בתחילתה או בסופה), ובשבת לא ניתן להדליק נרות לאחר השקיעה. לכן מקדימים אנו ומדליקים לפני השקיעה, ודואגים שיהיו בנרות די שמן שידלקו חצי שעה לאחר השקיעה. אומרת הגמרא שבחנוכה "כבתה אין זקוק לה" – אם כבו הנרות לאחר ההדלקה אין חובה לחזור ולהדליקם, כיוון שכבר יצא ידי חובתו. אך מה הדין אם כבו הנרות בערב שבת עוד לפני השקיעה, לפני שהגיע זמן קיום המצווה, האם עלינו לשוב ולהדליקם? נחלקו הפוסקים בשאלה זו. פסק המחבר (תרע"ג, ב) שאין חובה לחזור ולהדליק את הנרות בערב שבת: "הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה. לְפִיכָךְ אִם כָּבְתָה קֹדֶם שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ אֵינוֹ זָקוּק לָהּ, וַאֲפִלּוּ כָּבְתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת שֶׁעֲדַיִן הוּא מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוֹ זָקוּק לָהּ." מקור הדין הוא בשו"ת 'תרומת הדשן' (סימן קב) שהסביר את הדברים כך: "יראה דאין זקוק לה אפילו כי האי גוונא (=בערב שבת). ואף על גב דכתב במרדכי שם דמצוות נר חנוכה מסוף שקיעת החמה ואילך והיינו צאת הכוכבים ולא קודם משום דשרגא בטיהרא מאי אהני ליה, ואם כן עיקר מצות נר חנוכה אינה בשעת הדלקה מבעוד יום אלא בשיהוי הדלקה שלאחר חשיכה היא קיום המצוה, ולכך היינו יכולין לומר דאם כבתה קודם התחלת קיום המצוה זקוק לה… היינו טעמא דמשום דאי אפשר בענין אחר חשיבא הכשר מצוה… דחשיב קיום העשה בהכשר מצוה כמו במצוה עצמה ולכך מברכינן עליה ולהכי נמי אי כבתה אין זקוק לה שהרי כבר הותחלה המצוה בהכשר". מסביר ה'תרומת הדשן' שאמנם עיקר מצוות הדלקת הנרות היא בזמן שמתקיים פירסום הנס שזהו זמן צאת הכוכבים, אך בערב שבת אין אפשרות אלא להדליק מבעוד יום, וכיוון שכך היא צורת קיום המצווה בערב שבת, ואנו מברכים על הדלקה זו את ברכת המצווה, צריך לומר שבערב שבת כל שנדרש מאיתנו הוא "הכשר מצווה", הדלקה שלאחר זמן תתקיים על ידה המצווה. לכן אף אם יכבו הנרות, עשינו כבר את המצוּוה עלינו, נחשב כאילו כבר התקיימה המצווה. הט"ז חולק על 'תרומת הדשן' ומכריע שיש לחזור ולהדליק את הנרות, ומסביר באופן אחר את מצוות ההדלקה בערב שבת. וכך הוא כותב: "בשבת שאי אפשר להמתין עד שקיעת החמה בהדלקה וצריך להתחיל קודם לו מקרי אותה שעה זמן התחלה כמו בחול מסוף שקיעה דהכי תקנו חכמים שידליק בשעה שיש לו היתר להדליק וזהו לא מקרי הכשר מצוה אלא מצוה ממש הוה כיון דאותה שעה הוי כמו אחר שקיעת החמה ". מסביר הט"ז שמתקנת חכמים הוא שבערב שבת זמן קיום המצווה שונה מזמנה בימות החול, וכניסת השבת היא תחילת הזמן שבו מתקיימת המצווה, ומזמן זה שייך הדין של "כבתה אין זקוק לה". אבל זהו דווקא כשכבר נכנסה השבת, אך כל עוד לא הגיע זמן המצווה, אם יכבו הנרות אין סיבה שלא יצטרך לחזור ולהדליק.
מאמרים אחרונים
Picture of אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.