כבודה של מלכות

מחר יוכתר באנגליה המלך צ'ארלס. הרב הראשי של בריטניה כתב להוסיף מחר לפני מוסף: " אתה הושבת את עבדך המלך צ'ארלס על כסא אבותיו. אשרינו החוסים בצלו שאנחנו מכתירים אותו בשיר וברננה יחד עם יושבי ארצות ממשלתו. ולבנו יהגה לך תודה ששמת חלקנו בהם ושהחיתנו וקימתנו ליום שמחת מלכנו".

לנו יושבי ארץ הקודש עשוי הדבר להישמע קצת מוזר, מה למלכי האומות ולתפילות הקדושות של יום השבת. נעיין ביחסה של התורה למלכי האומות ולכבודם.

  • מצוות ראיית פני מלך

כותב השו"ע (או"ח רכד סעיף ט) :"מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם."

מקור הדין הוא במסכת ברכות (ט:) : "א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם".

ומבאר רש"י שם: "שאם יזכה – לעוה"ב לראות גדולתן של ישראל. יבחין – כמה הרבה גדולתן יותר על האומות עכשיו":

כתבו חז"ל במעלת כבוד המלכות (מכילתא שמות יב לא): "וכן הקב"ה אמר לו, חלוק כבוד למלכות. שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל פרעה. צום לחלוק כבוד למלכות. [וכן] מצינו ביוסף שחלק כבוד למלכות, שנאמר אלוקים יענה את שלום פרעה (בראשית מא).

וכן יעקב חלק כבוד למלכות, שנאמר ויתחזק ישראל וישב על המטה (שם מח).

וכן אליהו חלק כבוד למלכות, שנאמר וישנס מתניו וירץ [לפני] אחאב.

וכן חנניה מישאל ועזריה חלקו כבוד למלכות שנאמר…. וכן דניאל חלק כבוד למלכות, שנאמר וכו'."

ראינו שיש עניין להשתדל לראות את מלכי האומות, וכן לחלוק להם כבוד.

ויש בזה בחינה פרטית של כל איש ישראל, שישתדל לרוץ לראות בכבוד הזה, ועל גדולי ישראל יש ציווי נוסף – לחלוק כבוד למלכות.

  • הגדרת המלך

אומרת הגמרא בברכות (נח.) "ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו, הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו".

וכן נפסק בשו"ע או"ח (רכד סעיף ח): "על מלכי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם".

על איזה מלך מברכים?

כתב הראב"ד (הובא באורחות חיים וברדב"ז): "כללו של דבר, כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך, ודן והורג במשפט, ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו להן, כמלך הוא, ומברך עליו שחלק מכבודו ושנתן מכבודו".

וכן פסק המשנה ברורה (רכד ס"ק יב): "השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם ודן והורג במשפט מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות".

לכאורה אין למלכים ונשיאים בימינו היכולת להחליט מדעתם להמית אדם בלי חוק, ואם כן לפי הגדרה זו אין הברכה שייכת בימינו. אמנם כתבו מאחרוני זמננו מדוע שייכת ברכה זו על אף התנאי שהובא בדברי הראב"ד.

הרב עובדיה זצ"ל ביחווה דעת חלק ב סימן כח כתב:

"אולם נראה שהואיל ויש בידו של נשיא מדינה לקבל או לדחות המלצת חנינה על מי שנידון למות על ידי בתי המשפט המוסמכים לכך, נמצא שסמכות דיני נפשות מסורה בידו, והרי הוא כמלך שדן והורג במשפט. ואף על פי שהנשיא נבחר רק לתקופה מסויימת ואינו נשאר בנשיאותו כמלך שנשאר במלכותו עד סוף ימיו, מכל מקום כיון שבאשר הוא שם נשיא הוא, מברכים עליו בשם ומלכות. וכאותה שאמרו במגילה (דף טז:): תעלא בעידניה סגיד ליה."

וה"שבט הלוי" זצ"ל כתב (חלק א סי' לה): "וכן פשוט בעיניי דאפילו אין בידה להרוג ממש בלי התייעצות עם ראשי השלטון, מ"מ היות היא או הוא היותר מכובדים בעמם וחולקים להם כבוד שאין דוגמתו, ראוי לברך עליהם שנתן מכבודו.. וכן ייראה להדיא מתשובת הרדב"ז דאין המדובר אלא מאלו שנתמנו ע"י המלך שחסרון רשות להרוג הוא סימן על חסרון גדולתם, לא במלך עצמו שאין תכסיסי החוק מונעים הברכה כיוון שהוא מלך באמת, והדברים פשוטים".

אמנם הביא הרב יצחק יוסף בתשובה טעםן לכך שאין לברך על נשיא ארה"ב, מכך שאין לו מעמד של מלך:

"בתשובות והנהגות כרך ב (סימן קלט) כתב, לגבי נשיא ארה”ב, דכיון שמעמדו תלוי ועומד בהחלטת בית הנבחרים שמה שבכוחם להדיח אותו, וסמכויותיו מוגבלים מאד אין לברך, ולא דמי למלוכה באנגליה אפי’ בזמננו שעל כל חוק חדש המלכה חותמת, ולא מתחלפת, אלא המלוכה בידה וביד צאצאיה, וכבודה ככבוד מלכים ממש, ואף שלמעשה אינה מתערבת בסדרי השלטון, מ”מ צריך את חתימתה על כל חוק וחוק, והממשלה יונקת את סמכותה ממנה, וכבודה לא פחת כל הדורות כמלא נימא…".

וכן פסק הרב עובדיה שאין לברך על נשיא ארה"ב, מטעם שאינו לבוש בבגדי מלכות, ולכן אין כבודו ניכר ואין על מה לברך.

וגם ביחס לטעם זה חילק הרב יצחק יוסף בין נשיא ארה"ב למלכי אנגליה:

"ואין הכי נמי על מלכת אנגליה ההולכת בכתר מלכות, ויש בידה סמכות לחנינה להציל ממות, בזה יש לברך, וכן כיום יש כמה מלכים באפריקא שאפשר לברך עליהם. אבל על נשיא מדינה כמו נשיא ארה”ב אין לברך בשם ומלכות. וכלל גדול בידינו דספק ברכות להקל."

אמנם כתב מרן המנחת אשר (שמות, עמ' צז): "על בתי המלוכה באנגליה ובשאר מדינות אירופה אין לברך כי אין להם שום סמכויות ואין במלכותם מאומה מלבד כבוד מדומה וריק". וכן פסק הגר"ד ליאור (דבר חברון או"ח סי' רח) שיש לברך "דווקא על מלך שאין למי שמעליו יכולת לשנות את החלטתו. אין לברך על מלך טקסי כמו באנגליה, אבל יש לברך על מלך ירדן ומלך סעודיה."

אפשר שנחלקו ביחס למלכי אנגליה, האם די בכבוד חיצוני וטקסי, או שצריך שיהיה זה דווקא כבוד שיש מאחוריו גם כוח וסמכות אמיתיים.

  • תפילת הרב קוק לכבוד יום הולדתו של ג'ורג' החמישי

ומצאתי מאמר שכותרתו "תפילות ארעיות לרב קוק" ובו תפילה יפה שנאמרה לפני מאה שנה, בשבת קודש, לכבוד מלך אנגליה.

כותרת החוברת: תפילה ליום הולדתו של המלך גורג' החמישי.

סדר תפלה והודאה / ליום שבת קודש פרשת בהעלותך י"ח סיון, בשחרית בשעה השמינית / לשלומה של מלכות / הוד מלכותו מלך אנגליה / יר"ה / לפני יום הולדתו:

"לעדת ישראל בירושלם עיר הקדש, תפלה ותהילה להודות לא-ל חי.

לשמחת יום שמחות לעמים רבים, ליום הולדת מלך כבוד ונאור ג'יאורג' החמשי מלך בריטניא הגדולה ירום הודו.

ה' אדונינו מלך כל עולמים, הופע נא מציון מכלל יופי חן וחסד ואורך ימים, על עבדך המלך הגדול, אשר הושבת על כסא ממלכת אנגליה האדירה.

צוה נא את ברכתך ברכת שמים מעל, על הממלכה אשר נתת בידה ממשל רב, על אלפי רבבות ברואי צלמך. כונן נא את כסא ממלכתה, בצדק ובמשפט ובעתרת שלום, על גוים רבים, אשר תחת שבט מלכותה.

ועז ואומץ, וכבוד והדר תעטר את נושא נזר ממלכתה, רבת החסן והיקר.

ועמך אשר בחרת לך לנחלה, ישראל אשר קראת בשמך, יודוך סלה, על חסדך ועל אמתך.

ברינה ותפלה ישאו כפים אל מעון קדשך, לעטר רצון ולהשביע אורך ימים את הוד מלכותו, מושל צדיק על קצוי ארץ ואיים רחוקים.

וביום הקדוש הזה, יום שבת קודש אשר נתת לנו ה' אלוקינו באהבה לקדושה ולמנוחה, לכבוד ולתפארת, הננו בהדרת קודש נועדים בבית מועדיך, להודות לך ה' הממליך מלכים, אשר לך הממלכה סלה.

מודים אנחנו לך על כל העוז והישע, אשר אזרת בהם את אדוננו המלך, אשר את גורל ארץ חמדתנו נתת תחת חסות ממלכתו.

ולאור חסדך ניחל, כי תאיר פניך, על עמך ישראל שבט נחלתך.

וראו גוים את אמתנו וכל ממלכות הארץ את צדקת משפטנו, על נחלת אבותינו לעולמים

ואור חדש תאיר על ציון ועל מקראיה, להרים בה בכבוד את קרן עמך ולפאר את שם כבודו והדרת קדשו.   ככתוב על יד נביאך: וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי ה' יִקֳּבֶנּוּ, וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.

ימים על ימי מלך תוסיף, ואותו ואת משפחתו הרוממה ואת צירו הנאמן עושה דברו הוד מעלתו אחינו השר אליעזר בן מנחם, סיר הרברט סמואל, הנציב העליון לארץ ישראל, ירום הודו, תברך באושר רב סלה. חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ, וכסאו יכון כימי שמים.

בימיו ובימינו תיושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל.

וכן יהי רצון, ונאמר אמן".

ולאחר התפילה הזו הובאה באותה החוברת דרשת "לשלומה של מלכות", שהודפסה במאמרי הראי"ה (חלק ב', עמ' 302),  ובין השאר כתב שם שיש להתפלל לשלומה של מלכות אנגליה "אשר מאת ה' היתה זאת שהגידה גלוי לכל העמים.. כי הארץ הקדושה אשר נועדה בדבר ה' לישראל מאז מעולם, מוכרחת היא לשוב להיות לבית הלאומי לעם ישראל."

מאמרים אחרונים
Picture of אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.