ספירת העומר לפני תפילת ערבית

דנו הפוסקים בשאלה לגבי אדם היודע שיצטרך להתפלל תפילת ערבית בשעה מאוחרת, האם יקדים לספור את ספירת העומר כבר בתחילת הלילה, כשהגיע זמן המצווה, ונעיין בקצרה במקורות השייכים לזה.

רגילים אנו לספור את ספירת העומר בסיום התפילה כיוון ששם היא מופיעה בסידורים, אך יש לכך טעם בהלכה כפי שנראה להלן.

הטור פותח את הלכות ספירת העומר (סימן תפ"ט) במילים: "ערבית אחר התפילה מתחילין לספור העומר". כיוון שאין דרכו לכתוב פרטים שאינם נוגעים להלכה, למדו האחרונים שמה שכתב הטור שהספירה היא לאחר התפילה, רצה לומר שכך היא ההלכה, ונחלקו בביאור טעמו בזה.

מביא ה'ביאור הלכה' (בתחילת הסימן הנ"ל) שתי דעות מן האחרונים מפני מה יש להקדים ולהתפלל ערבית לפני הספירה: "כתב בספר מור וקציעה בטעם דסופרין אחר התפילה, משום דבדורות הראשונים היה המנהג להתפלל ערבית קודם הלילה ובסיום המעריב התחילה הלילה ואז היו סופרין כדין בתחילת הלילה. אכן בחוק יעקב סעיף קטן ט"ז כתב דמדינא צריך להקדים קריאת שמע ותפילה שהוא תדיר".

לדעת היעב"ץ ב'מור וקציעה' אין קפידא להקדים את תפילת ערבית לספירה, אלא שכיוון שלכתחילה יש לספור רק לאחר צאת הכוכבים, יוצא שכאשר מקדימים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים (וכך היה נהוג בתקופתו של הטור, ולמנהג זה התייחס בדבריו) יש להמתין ולספור רק לאחר התפילה.

לעומתו, לדעת ה'חוק יעקב' יש להקדים את קריאת שמע ותפילת ערבית לספירת העומר, על פי הכלל הידוע שיש להקדים את התדיר.

הלכה דומה שבה אם ישנה האדם מן הסדר הרגיל של התפילה עלול הוא להקדים את שאינו תדיר לתדיר, מצינו בהלכות תפילת ערבית.

כותב המחבר בסימן רל"ו (סעיף ג'): "מצא ציבור שקראו קריאת שמע רוצים לעמוד בתפלה יעמוד עמהם ואחר כך יקרא קריאת שמע עם ברכותיה".

על אף שבשחרית יש חיוב לסמוך גאולה לתפילה ולכן יש לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה לפני תפילת העמידה, בערבית אין חובה לסמוך ותפילה בציבור חשובה יותר ולכן יכול המאחר להפוך את הסדר (אמנם כתב ה'כף החיים' שם שעל פי המקובלים אין להפוך את הסדר).

אמנם בליל שבת שיוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא בתפילה (לדעת המגן אברהם, ורבים מן האחרונים חלקו עליו), וכן במוצאי שבת שמקיימים מצוות הבדלה בתפילה, יוצא שאם ינהג האדם כדין המובא לעיל, ויקדים להתפלל ולקדש או להבדיל לפני שיקרא קריאת שמע, יקדים הוא את שאינו תדיר לתדיר. אמנם לא ראיתי שהעירו הפוסקים על דברי המחבר שאין לנהוג כן בשבתות ובמוצאי שבתות, אך מביא ה'משנת יעקב' (על הלכות תפילה לרמב"ם, ז יח) ששמע מרבו הגרי"ז מבריסק שאביו הגר"ח הקפיד על כך בסוף ימיו, וכן שמע מהרב חרל"פ שכך נהג ר' זלמן סנדר כהנא שפירא, זכר צדיקים לברכה..

אמנם אין בטעם הזה של החיוב להקדים את התדיר, כדי להכריע בשאלתנו ולהימנע מלספור לפני התפילה.

מדוע? הדין של 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' הוא כלל בדיני הקדימה, ועניינו לסדר את קיומן של מצוות שעומדות כעת בפני האדם. אך כאשר אין הוא עומד לקיים מצווה מסוימת, אין בכוחו של כלל זה לחייב אותו לקיים את המצווה דווקא כעת.

למה הדבר דומה? לדיני קדימה בברכות. אדם שלפניו עוגה וכוס מים, אמנם על פי כללי הקדימה בברכות יש להקדים ולברך על העוגה שברכתה 'מזונות' לפני שיברך על המים, אך אם כעת הוא צמא, ואת העוגה מתכוון הוא לאכול רק מאוחר יותר, אין הוא חייב להקדים ולאכול את העוגה כבר עכשיו.

כך בנידון שלנו. אמנם כאשר עומד האדם להתפלל ערבית וגם לספור את ספירת העומר, עליו להקדים את קריאת שמע ואת התפילה לספירה כפי שראינו, אך אם מסיבה כלשהי הוא לא עומד להתפלל עכשיו, אין מניעה שיספור כבר עכשיו. כך כתב בשו"ת 'שבט הלוי' (ו, נ"ג), וכתב שאכן כך יש לנהוג אם יתפלל מאוחר יותר ביחידות. אך הוסיף שאם התפילה המאוחרת תהיה במניין, מוטב שימתין ויספור ספירת העומר עם הציבור, כי "ספירת העומר הוא דבר הנשכח בקלות", והדרך הטובה ביותר שלא לשכוח לספור היא הרגילות לספור עם הציבור, לכן לא כדאי להפריד בין הספירה לתפילה. ובנוסף יש שכתבו שיש מעלה מיוחדת לספור ברוב עם.

מאמרים אחרונים
Picture of אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.