פרשת פרה כהכנה לפסח

כותב ערוך השולחן בטעם קריאת פרשת פרה: "והשלישית היא פרשת פרה אדומה, שהיתה שריפתה סמוך לניסן, כדי לעשות הפסח בטהרה".

נשמע שבימינו אין הדבר אלא זכר לימים שהיה ביהמ"ק בנוי, שהיו מזכירים ומעוררים על כך שהרגל מתקרב ויש להיטהר לקראת עשיית הפסח.

אמנם כתבו הפוסקים שאפשר שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, ומקור דבריהם בתוספות בגירסא שהיתה לפני חלק מן הפוסקים, וביאר הרב שטרנבוך שליט"א שאין כוונת התוספות שהחיוב עלינו הוא מדאורייתא, אלא שבזמן שהיו שורפים את הפרה היה חיוב לקרות את פרשת פרה אדומה, הרחבתי בזה במאמר נפרד.

ניתן להציע טעם נוסף לקריאת פרשה זו לפני הפסח.

כידוע מצוות פרה אדומה מייצגת את החוקים, את החלק בתורה שאיננו מתיימרים לקיימו מתוך הבנה והזדהות עם התוכן שלו. אין הסבר לרציונל או למידות שאנו רוכשים על ידי המצווה, או להשקפת העולם הנלמדת מהתוכן של מצווה זו. כך קיבלנו, וכך נעשה.

כותב רש"י בתחילת פרשת חוקת, על הפסוק: "זאת חקת התורה" – 

"לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה". 

נראה לבאר דברי רש"י, שהעובדה שאין טעם למצווה זו צריכה לבוא כתשובה לבקשת הטעם – כלומר השאלה במקומה, אנו אכן צריכים שתהיה לנו תשובה לזה בשאר המצוות, וכן שנשיב (לעצמנו) על השאלה גם במצווה זו, ונאמר שאין לנו רשות להרהר בזה, אלא לקיימה כגזירת מלך. אמנם לא נתבאר בדבריו מה צורך יש בזה שתהיינה מצוות שאנו מקיימים אותן בלא טעם.

נביא שתי תשובות, ונסביר על פיהן למה באה קריאה זו כהקדמה והכנה לחג הפסח.

כותב "אור החיים" הקדוש: "ובדרך רמז ירצה באומרו חקת התורה – שאם יקיימו מצוה זו, הגם היותה חוקה בלא טעם, מעלה עליהם הכתוב כאלו קיימו התורה אשר צוה ה' לאמר, כי קיום המצוה בלא טעם יגיד הצדקת האמונה והסכמת הנפש לקיים כל מצוות הבורא, וזה לך האות, ואולי כי לטעם זה רצה ה' שתתמסר להם המצוה בדרך חוקה".

אפשר ללמוד מדבריו שאמנם עיקר קיום המצוות צריך להיות בהבנה, אך קבלת קיום המצוות אינה צריכה להיות מותנית בהבנה, וכדי להדגיש זאת קיבלנו מצווה שקיומה יהיה ללא הבנה.

מביאים בפירוש ההגדה של פסח לתשובת שאלות "מה נשתנה", כמדומני בשם ר' נחמן מברסלב, שהתשובה היא "עבדים היינו", ועבד לא שואל שאלות.

יציאת מצרים יחד עם יציאה מעבדות מצרים, היא תחילת הכניסה להיות עבדי השם. ומיד עם כניסתנו לכך עלינו לזכור שעבדים אנחנו, ואיננו מבקשים הסברים לציוויים, נעשה ונשמע.

לכן עכשיו שחלפה שנה מפסח שעבר, שנה שבא למדנו והחכמנו בתורה ובמצוותיה, עלינו קבל תזכורת לנקודה מהותית זו, שקיום המצוות מוטל עלינו כעול, בלי תנאי של הבנה.

בוידוי של יום הכיפורים אנו מתוודים בין השאר "על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול", וראיתי בדבריהם של הרב קוק והרב הוטנר זצ"ל שהכוונה לנקודה הזו, שאין הכוונה שלא קיימנו את המצוות, אלא קיימנו אותן שלא מתוך קבלת עול ומחויבות מוחלטת.

ב"מדבר שור" של הרב קוק זצ"ל מובאת נקודה נוספת אותה באה חוקת הפרה לפתור.

ידועים דברי חז"ל (הובאו ברש"י לפרשת חוקת) שפרה אדומה באה לכפר על חטא העגל.

הטעות שהביאה לחטא העגל היתה המחשבה שהמצוות הן דבר המובן לנו, ולכן יש ביכולתנו לחדש מצוות ודרכים בעבודת השם. אם בשכל נראה לנו שנכון שלא להמתין עוד למשה אלא ליצור עגל, כך נעשה.

מדמה זאת הכוזרי (מאמר ראשון סימן עט וצז) לכסיל הנכנס לחדר התרופות ומחלק תרופות לחולים לפי ראות עיניו, וממית אותם באותן התרופות שיכלו לרפאותם, כיוון שלא ידע איזו תרופה בכוחה לרפא איזו מחלה. כך עלינו לדעת שהדרך להתקרב להשם ולעבדו, היא רק בדרך אותה ציווה לנו, ואין ביכולתנו לחדש דרכים אליו.

אף זו נקודה מהותית שעלינו לזכור לפני שאנו נכנסים להיות עבדי השם, שאין בכוח שכלנו לחדש מצוות ודרכים, אלא עלינו לקבל המצוות כפי שניתנו לנו בסיני.

מאמרים אחרונים
תמונה של אתרא קדישא
אתרא קדישא

יומא כותב למגירה דברי תורה זה מספר שנים, עד אשר אחיו פגש אותו והמליץ לו להעלות את כתביו לאוויר המרשתת. וכך קרה.