ר' לוי יצחק מברדיטשב זצ"ל ביאר בשני מקומות בספרו "קדושת לוי", שכנגד מחלוקת התנאים ביחס לבריאת העולם אם היתה בניסן או בתשרי, ישנם שני אופני הנהגתו יתברך את העולם. ולכאורה יש סתירה בין שני המקומות.
אינני מורגל בלימוד בספרו, כך שהניסיון שלי ליישב בין שני המקומות יהיה דרוש בתוך דרוש, ויהי רצון שאכוון לאמת.
כותב ה'קדושת לוי' ב'דרושים לפסח' (ד"ה בפסח") –
"בפסח שואל הבן מה נשתנה, ולמה דוקא שואל הבן בפסח ואינו שואל בסוכות מה נשתנה? הכלל כי יש פלוגתא בגמרא (ר"ה י:) חד אמר בניסן נברא העולם וחד אמר בתשרי נברא העולם. והנה יש שני הנהגות שהקדוש ברוך הוא מנהיג העולם. האחד, שהקדוש ברוך הוא מנהיג עולמו בטובו ובחסדו הגדול. והנהגה הב', שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם על ידי תפארת ישראל שהקדוש ברוך הוא מתפאר עצמו עם עמו ישראל ועושה רצונם להשפיע להם טובות כאשר יבקשו מלפניו… וזהו הרמז בגמרא חד אמר בניסן נברא העולם, כי בניסן הוא הנהגה שהקדוש ברוך הוא מנהיג העולם על ידי תפארת ישראל לכך היו להם לישראל ניסים ונפלאות גדולים בזה החודש. וחד אמר בתשרי נברא העולם, זה הוא ההנהגה שהקדוש ברוך הוא מנהיג העולם בחסדו הגדול. ונמצא אלו ואלו דברי אלוקים חיים. וזהו הרמז שהבן שואל בפסח, כי באמת זה שהקדוש ברוך הוא מנהיג עולמו על ידי תפארת ישראל הוא זה שהקדוש ברוך הוא מצמצם את עצמו בעבודת עמו ישראל … ונבאר דליכא פלוגתא ביניהם… כי יש חסדים קדומים ויש חסדים מחודשים. חסדים קדומים אשר נשבעת מימי קדם, מה שהבורא ברוך הוא ברא עולמו בחסד. ויש חסדים מחודשים, מה שהבורא ברוך הוא כביכול מכתיר עצמו בתפארת ישראל במעשיהם הטובים ובזה משפיע להם חסדים… וזהו הרמז ישמעאל בני ברכני, הרמז (תהלים סח, לה) תנו עוז לאלהים, ישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה. וזהו הרמז ברכני, להגדיל התפארת ישראל למעלה על ידי מעשיהם הטובים ודיבורים הטובים בתורה ובתפלה ובזה יושפע רב חסד למטה…"
בתשרי ברא הקדוש ברוך הוא את העולם במידת החסד, השפעה מלמעלה למטה, יש מאין, מבלי שקדמה לכך אתערותא דלתתא. ראש השנה של תשרי הוא ראש השנה האוניברסלי, יום בריאת האדם, לפני שהופיע בעולם עם ישראל שיקיים את מצוותיו ויספר תהילתו. זו הנהגה אחת של הקדוש ברוך הוא – חסד עליון.
בניסן, "ראשון הוא לכם לחודשי השנה", מתחדשת הנהגת התפארת, כביכול מצמצם הקדוש ברוך הוא את עצמו ונותן לישראל להופיע את רצונו, ולעורר את חסדיו על ידי קיום המצוות. ובלשונו: "וזהו הרמז ברכני (שביקש הקב"ה מר' ישמעאל בן אלישע לברכו), להגדיל התפארת ישראל למעלה על ידי מעשיהם הטובים ודיבורים הטובים בתורה ובתפלה ובזה יושפע רב חסד למטה".
ואילו בפרשת בא (ד"ה "ונבאר מאמר") כותב ה'קדושת לוי' לכאורה היפך הדברים שראינו כעת: "יש פלוגתא בגמרא (ראש השנה י:) חד אמר בניסן נברא העולם וחד אמר בתשרי נברא העולם. הכלל הוא, כי יש שפע הנשפע מהבורא יתברך מחמת גודל טובו אשר בשביל זה ברא העולם בכדי להיטיב לברואיו ולא מחמת מעשה התחתונים ויש שפע הנשפע מהבורא יתברך על ידי התעוררות עמו ישראל למלאות בקשתם ומעוררים למעלה להשפיע… והנה יש אור ישר ואור חוזר. אור ישר, היינו השפע הנשפע מחמת גודל טובו. ואור חוזר, היינו השפע הנשפע מחמת התעוררות התחתונים שמתעוררים ממטה למעלה. והנה אור ישר הוא א"ב כסדר. ואור חוזר הוא האותיות להיפך תשר"ק. והנה בתשרי אנו עושין הרבה מצות כמאמר חכמינו ז"ל (ראש השנה יא.) שכן מרובה במצות, ועל ידי המצות אנו מעוררים השפע בזה החודש על זה נקרא חודש תשרי בסוד תשר"ק. ובחודש ניסן השפע הנשפע הוא רק מחמת גודל טובו לזה נקרא החודש אבי"ב א"ב כסדר".
גם כאן מבאר ה'קדושת לוי' שיש שני אופני הנהגה כנגד ניסן ותשרי, רק שהתהפכו הצדדים. תשרי מסמל את האתערותא דלתתא, בזה שיש בו ריבוי מצוות המעוררות השפעה של 'אור חוזר', ואילו ניסן הוא החסד הפשוט, שאיננו תלוי במעשינו.
חשבתי ליישב את הדברים ולומר- כאן לפני שנבראו ישראל, וכאן לאחר שנבראו ישראל:
בריאת העולם היא חסד פשוט, ללא שיתוף של מעשי האדם כמובן. בריאתם של ישראל לעומת זאת היא כביכול צימצום שלו יתברך, נתינת מקום לפעולתם של ישראל. כבר בשלב זה אנו נפגשים עם מידת התפארת – למרות שבשלב של יצירת עם ישראל עדיין אין את ההשפעה של מידת התפארת בפועל, יש רק נתינת מקום להשפעתה, שמכאן ואילך תצא אל הפועל בבחירתם של ישראל לקיים את התורה. בניסן נמצא כל זה בכוח, ועל זה אנו חוגגים ושמחים בפסח, על הופעת תפארת ישראל בעולם, ולכן נאמרים הדברים בדרוש לפסח. אפשר לדמות את ניסן אל החתונה, השמחה של מה שקיים כעת בכוח.
בפרשת בא, כאשר עוסק ה'קדושת לוי בישראל שמצטווים במצווה הראשונה של קידוש החודש, כבר שייך לדבר על האתערותא דלתתא שבפועל, כאן עולים אנו לקומה הבאה. כעת נולד תינוק, במשל שהמשלנו. כעת הפך תשרי מחסד פשוט לחודש של אתערותא דלתתא, שדווקא בו ציוונו הקב"ה במצוות רבות, כדי להוסיף על גבי החסד שבבריאה את תפארת ישראל. ובקומה הזו נתפס חודש ניסן כ'אור ישר', כחסד שלפני התפארת, שכעת ניסן מציין את נקודת בריאת עם ישראל לפני האתערותא דלתתא שבפועל, "רק מחמת גודל טובו… אל"ף בי"ת כסדר".
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד (14/06/2024)
