שבת ב'פורים משולש'

במאמר זה נדון בהלכות ובמנהגים הקשורים לשבת זו.

מה זה פורים משולש?

פורים משולש הוא מצב שבו ט"ו באדר חל בשבת קודש, ובכך מצוותיו מתקיימות במשך שלושה ימים. פוסק המחבר בסעיף העוסק בפורים משולש (תרפח, ו): "יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אֵין קוֹרִין הַמְּגִלָּה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא מַקְדִּימִים לִקְרוֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת...".

הלכות פורים משולש

קריאת המגילה ומתנות לאביונים מוקדמות לערב שבת, סעודת הפורים נדחית ליום ראשון ובעקבותיה גם מצוות משלוח מנות. בשבת מתקיימות רק המצוות השייכות לתפילה ולברכת המזון – אמירת "על הניסים" וקריאת התורה של פורים.

אמנם מצוות היום העיקריות עברו מן השבת מסיבות שונות, אך עדיין יום הפורים, סגולתו קדושתו ושמחתו, שייכים ליום חמישה עשר לחודש.

מנהגי פורים נוספים

מלבד המצוות הנ"ל יש הלכה נוספת הנוגעת לשבת זו, ונעסוק בה בקצרה. אומרת הגמרא במגילה (ד.): "ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום". מהו אותו "עניינו של יום" שיש לעסוק בו, ומה טעמה של תקנה זו?

מבאר רש"י: "מעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש אגרת פורים ברבים". מדברי רש"י עולה שיש לדרוש בענייני המגילה.

בתוספות שם: "דווקא בשבת לפי שאין קורין המגילה משום גזירה דרבה, אבל בחול אין צריך שהרי קורין המגילה וטפי איכא פרסומי ניסא". מסוף דבריו נשמע שאף לדעתו החיוב הוא לעסוק בענייני הנס.

שאלות נפוצות על פורים משולש

מה עושים בשבת פורים משולש? בשבת זו, אין קוראים את המגילה, אלא מקדימים לקרוא אותה בערב שבת. מתקיימות מצוות תפילה וברכת המזון, כמו אמירת "על הניסים".

מהו טעם ההלכה לעסוק בענייני פורים? יש בכך קיום המצווה של פרסומי ניסא, כדי להזכיר את הנס ביום בו אירע הנס, אף כאשר חל בשבת.