במאמר זה נדון במצוות מילה ופריעה בשבת ובמחלוקות הקשורות לכך.
מצוות מילה ופריעה כוללות את חיתוך הערלה של הזכר בן השמונה ימים ופריעת הקרום הרך שמתחת לערלה, כדי לחשוף את ראש העטרה.
ספר המצוות להרמב"ם, (מצות עשה רטו): "למול כל זכר בן שמונת ימים. היא שציוונו למול את הבן. והוא אמרו יתעלה לאברהם 'המול לכם כל זכר'."
המשנה במסכת שבת (קלז) קובעת: "מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה – כְּאִלּוּ לֹא מָל." מקור מצוות פריעה נמצא בבבלי יבמות עא.
לפי תוספות, אברהם אבינו פרע את המילה אף על פי שלא נצטווה. הרא"ש כתב שהאב מברך "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו" בין מילה לפריעה.
לסיכום, מצוות מילה ופריעה הן חיוניות להשלמת ברית המילה.
מנהג היה לחלק את המצווה, שאחד ימול ואחר יפרע. המשנה ברורה (או"ח סימן של"א סקל"ו) מציין: "וכן המנהג בכל מדינת פולין תמיד הם שני מוהלים זה חותך וזה פורע בין בחול ובין בשבת".
המתחיל במצווה אומרים לו גמור. היעב"ץ טוען שאין נכון לחלק את המצווה לחצאין, כי המל מבחין יותר במקום החתך.
לסיכום, חלוקת המצווה לשני מוהלים היא מנהג מקובל, אך יש המפקפקים בכך.
הגמרא (שבת קלג) קובעת כי המתחיל במצוות מילה בשבת ולא מסיים חייב כרת.
בהלכה האחרונה מהלכות מילה (יורה דעה רס"ו, סעיף י"ד) מצינו מחלוקת מחבר ורמ"א האם מותר לחלק את המצווה לשני מוהלים.
"יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָמוּלוּ שְׁנֵי מוֹהֲלִים מִילָה אַחַת בְּשַׁבָּת, שֶׁזֶּה יָמוּל וְזֶה יִפְרַע, אֶלָּא הַמָּל הוּא עַצְמוֹ יִפְרַע."
לסיכום, יש מחלוקות האם מותר לחלק את המצווה לשני מוהלים בשבת, ויש הממליצים להחמיר.
מצוות מילה ופריעה כוללות חיתוך הערלה ופריעת הקרום הרך, כדי לחשוף את ראש העטרה.
יש מחלוקות בין הפוסקים, כאשר יש הממליצים להחמיר ולא לחלק את המצווה.
מי שמל ולא פרע נחשב כאילו לא מל, ויש בכך חיוב כרת.