מהו פורים משולש ופרשת תצווה?
פורים משולש הוא מצב שבו חוגגים את חג הפורים בשבת, אך ישנם הבדלים הלכתיים שצריך לקחת בחשבון. השנה זכינו ל'פורים משולש'. מלבד החשבונות ההלכתיים המולידים את המצב המיוחד הזה, מסתבר שיש גם הסבר מהותי יותר לכך שאיננו מקיימים את כל מצוות הפורים בשבת, וננסה להטעים את הדבר.
מהי פרשת תצווה?
ידוע שבפרשת תצווה לא מופיע שמו של משה רבינו ע"ה. מביא ה"בעל הטורים" בתחילת הפרשה: "לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה (חוץ ממשנה תורה). והטעם משום שאמר 'מחני נא מספרך אשר כתבת' וקללת חכם אפילו על תנאי באה, ונתקיים בזה".
מהי הקללה שבמחיית שמו של משה?
יש לעיין, מהי ה'קללה' שבמחיית שמו של משה מן התורה, מדוע יש באמירה הזו טענה כלפי הקב"ה, ומדוע נבחרה דווקא פרשת תצווה למימוש ה'קללה' הזו? אפשר לבאר בדרך דרוש, שמשה אומר לה': אם אינך מוחל על חטא העגל, אם כישלון כזה לא בא בחשבון מבחינת החשבון האלוקי – עד כדי כך שאתה חפץ חלילה לכלותם, אולי יש בעיה בכך שיש 'משה', שיש שליח העומד בין ה' ובין העם.
מה הקשר בין פורים לתצווה?
מגילת אסתר נתיחדה בדבר דומה – שם ה' לא מוזכר בה. כאשר מופיע שם ה', אפשר לסמן בבירור את נקודת הקדושה. כאשר לא מופיע שם ה', צריך ללמוד למצוא את הקודש ואת יד ה' בתוך הטבע, בתוך המהלכים הטבעיים. "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אנו נדרשים להתבסם כדי להצליח ולראות את ה' ואת ה'ברוך' גם בחול, בטבע, לא רק את העובדה הברורה ש'ברוך מרדכי'. זה עניינו של חג הפורים.
מדוע לא חוגגים פורים בשבת?
ולכן סברו חכמינו זכרונם לברכה שלחגוג פורים בשבת זה 'בזבוז', הרי שבת היא נקודת הקודש הגלויה בתוך ימות השבוע, שם אין צורך ואין יכולת לחשוף את הקודש הנסתר בתוך הטבע, פורים מוכרח להיות בימות החול, שם הוא מקום העבודה של גילוי הקודש והאלוקי שבטבע, ולכן תיקנו שאת מצוות החג נקיים דווקא בימות החול.
שאלות נפוצות על פורים משולש ופרשת תצווה
שאלות נפוצות עשויות לכלול: מהן מצוות פורים? כיצד חוגגים את חג הפורים? מה ההבדלים בין פורים משולש לפורים רגיל?