הלכה | אתרא קדישא

איסור העלייה להר הבית עדיין בתוקף — תגובה — תגובה הלכתית למאמרו של שמחה רז על העלייה להר הבית. בירור שני טיעונים: האם מדובר רק ב"מחלוקת אמונית"? ומה תוקפם של פסקי הלכה מרבנים שנפטרו?
פרשת פרה כהכנה לפסח — כותב ערוך השולחן בטעם קריאת פרשת פרה: "והשלישית היא פרשת פרה אדומה, שהיתה שריפתה סמוך לניסן, כדי לעשות הפסח בטהרה". נשמע שבימינו אין הדבר אלא זכר לימים שהיה ביהמ"ק בנוי, שהיו מזכירים ומעוררים על כך שהרגל מתקרב ויש להיטהר לקראת...
דבר תורה לחנוכה — בכל מלחמה עלינו להתבונן במהותו של האויב העומד מולנו, ואיזו נקודה הוא בא לתקוף, וכך נדע לזהות זאת ולחזק בתוכנו את הנקודה שאותה הוא מנסה להחליש ולהשמיד, ונוכל לנצח את המלחמה ולגבור עליו. הדבר נכון במלחמה בה נמצאים אנו כעת,...
אחד מל ואחד פורע בשבת — א. מילה ופריעה ספר המצוות להרמב"ם, (מצות עשה רטו): "למול כל זכר בן שמונת ימים. היא שציוונו למול את הבן. והוא אמרו יתעלה לאברהם "המול לכם כל זכר"". משנה מסכת שבת, קלז: מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה - כְּאִלּוּ לֹא...
חיוב שמירת השבת מתחילה מימות החול — כותב הנצי"ב מוולוז'ין על הפסוק "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ("העמק דבר", דברים ה, יא) : "עיקר פשט המקרא נראה, דכמו דתניא במכילתא יתרו והובא בפרש״י שם זכור את יום השבת תהא זוכרו מאחד בשבת שאם יתמנה לך מנה יפה...
ריבוי בשיעורים במלאכות שבת — למדו הפוסקים ממספר סוגיות בגמרא, שמלבד האיסור שיש בעצם עשיית מלאכה האסורה בשבת, ישנו איסור להרבות בשיעורי התוצאות הנובעות מעשיית אותה המלאכה. לדוגמא, חמור הבישול של חתיכת בשר גדולה, יותר מאשר בישולה של חתיכה קטנה, וכן חמור חיתוך ענף שעליו...
<strong>הדלקת נרות שבת כשאור החשמל דולק</strong> — כתבתי את הדברים על פי דברי הגאון רבי משה לוי זצ"ל, שבי"א בחשוון תשפ"א מלאו עשרים שנה להסתלקותו, והוא בן שלושים ותשע שנים בלבד. אמרו עליו גדולי ישראל שהספידוהו, שעתיד היה להיות מגדולי הדור, ולא זכינו. את הכרך הראשון של...
מוקצה – מקור הגזירה — אומרת הגמרא בתחילת מסכת ביצה:"אמר רבה מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו? חול מכין לשבת, וחול מכין ליום טוב ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב". כתב שם רש"י: "ויליף מהכא דמוקצה דאורייתא". כלומר שלדעת...
מוקצה – טעמי האיסור — שלושה טעמים הובאו ברמב"ם לאיסור מוקצה, וטעם נוסף מובא בדברי הראב"ד. כתב הרמב"ם בטעם הראשון (שבת כד, יב): "אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ומפני מה נגעו באיסור זה? אמרו: ומה אם הזהירו נביאים וציוו שלא...
מוקצה – האם תלוי בדעתו של האדם או בחפץ המוקצה — הדברים מבוססים על דברי ה'מנחת אשר' לר' אשר וייס על מסכת שבת, סימן מ"ח. מביא ה'בית יוסף' בסימן ש"י גמרא ממסכת ביצה: "גרסינן תו בפרק אין צדין: מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו – מותר. כלומר, גרוגרות וצמוקים שהיו מוקצים...
'כבתה אין זקוק לה' בערב שבת — מצוות נר חנוכה נוהגת שמונה ימים, כך שבכל שנה יחול לפחות ערב אחד של חנוכה בשבת, ויש לכאורה "התנגשות" בין מצוות ההדלקה לאיסור עשיית מלאכה בשבת. רוב השאלות ההלכתיות שדנים בהם הפוסקים הם בהתנגשויות 'מקריות' שבין ההלכה לבין מציאות מסוימת....
קביעת סעודה בערב שבת — קדושת השבת אינה תלויה בנו. בתפילת המועדים מברכים אנו "מקדש ישראל והזמנים", ומסבירה הגמרא (ברכות מט.) שמשמעות החתימה היא שישראל מקדשים את הזמנים – על ידי כך שבית דין קובע את זמן קידוש החודש, נקבע היום בו יחול כל חג....
הדרן על הלכות שבת — לרפואת הרב צבי ישראל בן ייטע פייגא והרב אליעזר ליפא בן חיה בתוך שאר חולי ישראל נעיין בקצרה בסוגיה ממלאכת בורר, וממנה נלמד עקרון חשוב הנוגע לכל המלאכות שנאסרו בשבת. א' תנאי הברירה המותרת כפי שאנו מוצאים במלאכות נוספות, גם...
תורה דיליה – לחג השבועות — סגולת המועדים לכל חג יש נקודה מיוחדת, עניין מהותי המתחדש בו. מזכירים אנו נקודה זו בברכת "אתה בחרתנו": חג המצות – זמן חרותנו, חג הסוכות – זמן שמחתנו, חד השבועות – זמן מתן תורתנו. מלבד הרעיון הכללי שבכל חג, יש...
ספירת העומר לפני תפילת ערבית — דנו הפוסקים בשאלה לגבי אדם היודע שיצטרך להתפלל תפילת ערבית בשעה מאוחרת, האם יקדים לספור את ספירת העומר כבר בתחילת הלילה, כשהגיע זמן המצווה, ונעיין בקצרה במקורות השייכים לזה. רגילים אנו לספור את ספירת העומר בסיום התפילה כיוון ששם היא...
שומע כעונה בספירת העומר (חלק שני) — אחת ההלכות הידועות בהלכות ספירת העומר היא זו ה'מזהירה' שלא לומר את מניין הימים לפני שיברך, כדי שלא יפסיד את הברכה (תפ"ט, ד): "מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך וכך,...
שומע כעונה בספירת העומר — אומרת הגמרא במנחות (ס"ה ע"ב): "תנו רבנן: וספרתם לכם - שתהא ספירה לכל אחד ואחד", וברש"י שם: "שכל אחד חייב לספור". ויש להבין מה חידשה כאן התורה, שהרי כל המצוות מחייבות בסתמא את כל אחד ואחד מישראל. שלא מצינו ביחס...
זכר למקדש כהלל — לע"נ מלכה בת אברהם הדברים מבוססים על שיעור של ר' זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל אומרת הגמרא (פסחים קטו, בדילוגים): "תניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. אמר רבי יוחנן חולקין עליו חבריו...
טלטול המצות בערב פסח שחל בשבת — בשנים בהן חל שושן פורים בשבת, יחול גם ערב פסח בשבת. כפי שראינו בהלכות פורים את זהירותם של חז"ל שלא לפגום בכבוד השבת וקדושתה בכך שהעבירו את מצווֹת החג לערב שבת וליום ראשון, כך מוצאים אנו בפוסקים זהירות ביחס לשבת...
במנהג להניח פתיתי חמץ לפני הבדיקה — (הדברים מבוססים בעיקר על הספר 'משנת יעקב' לרב רוזנטל זצ"ל, הלכות חמץ ומצה פ"ג ה"ו) הרמ"א על ה'שולחן ערוך' בהלכות בדיקת חמץ (סימן תל"ב) מביא את דברי מהר"י ברונא שיש להניח פתיתי חמץ לפני הבדיקה, וחולק עליו (סעיף ב): "וְנוֹהֲגִים...
שתיית קפה אחרי הדלקת נרות שבת — האם מותר לאישה לשתות קפה לאחר שהדליקה נרות שבת? נעיין בקצרה במקורות הסוגיה. כותב הטור (סימן רע"א): "ואסור לטעום כלום בין מים ובין יין משתחשך עד שיקדש". כמקור לדין זה מביא הבית יוסף את הגמרא בפסחים (ק"ה ע"א): "אמר רב:...
פורים משולש ופרשת תצווה — השנה זכינו ל'פורים משולש'. מלבד החשבונות ההלכתיים המולידים את המצב המיוחד הזה, מסתבר שיש גם הסבר מהותי יותר לכך שאיננו מקיימים את כל מצוות הפורים בשבת, וננסה להטעים את הדבר. ידוע שבפרשת תצווה לא מופיע שמו של משה רבינו ע"ה....
תוספת שבת — קדושת השבת אינה תלויה בנו. בתפילת המועדים מברכים אנו "מקדש ישראל והזמנים", ומסבירה הגמרא (ברכות מט.) שמשמעות החתימה היא שישראל מקדשים את הזמנים – על ידי כך שבית דין קובע את זמן קידוש החודש, נקבע היום בו יחול כל חג....
סעודת קבע בערב שבת — כותב הטור (סימן רמט, הובא גם בשו"ע שם): "ויראה שדרך אנשי מעשה להתענות כל היום, כדאיתא בעירובין בפרק בכל מערבין (ערובין מ:) הני בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי, אלמא שדרך תלמידי חכמים להתענות בערב שבת". אפשר...
חיסון קורונה בשבת — לאחר שהודיע שר הבריאות שיש לחסן את הציבור מפני הקורונה גם בשבת, הסביר: "הקורונה מסכנת את כולנו, החיסונים יצילו את כולנו. אין פיקוח נפש גדול מזה". ניסיונותיו לקבל על כך הסכמה מהרבנים הראשיים נכשלו, ונימק את הדברים הרב הראשי לישראל...
לימוד תורה בשבת — כותב מרן המחבר (רצ, ב): "אַחַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית קוֹבְעִים מִדְרָשׁ לִקְרוֹת בַּנְּבִיאִים וְלִדְרֹשׁ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, וְאָסוּר לִקְבֹּעַ סְעֻדָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה". מדבריו אנו למדים שאין כאן רק עצה כיצד למלא את הזמן הפנוי שיש בשבת, אלא שכפי שיש חיוב של שלוש...
אתרוג בשבת — כותב מרן המחבר בשולחן ערוך (סימן תרנח סעיף ב) ביחס ללולב: "בְּיוֹם שַׁבָּת אֵינוֹ נִיטָּל, אֲפִילּוּ אִם הוּא יוֹם רִאשׁוֹן". ומוסיף עליו הרמ"א: "וְאָסוּר לְטַלְטֵל הַלּוּלָב בְּשַׁבָּת דְּהָוֵי כְּאֶבֶן, אֲבָל הָאֶתְרוֹג מֻתָּר בְּטִלְטוּל, דְּרָאוּי לְהָרִיחַ בּוֹ". מדוע ראה הרמ"א צורך...
זכור את יום השבת לקדשו — על הפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקדְּשׁוֹ" (שמות כ,ז) כותב רש"י: "תנו לב לזכור תמיד את יום השבת, שאם נזדמן לו חלק יפה יהא מזמינו לשבת". מלמד אותנו רש"י כאן, שעל אף שרובן המוחלט של מצוות השבת שייכות רק בשבת...
שבת ב'פורים משולש' — ט"ו באדר חל השנה בשבת קודש, וכך נוצר בירושלים "פורים משולש", שמצוותיו מתקיימות במשך שלושה ימים. פוסק המחבר בסעיף העוסק בפורים משולש (תרפח, ו): "יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אֵין קוֹרִין הַמְּגִלָּה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא מַקְדִּימִים לִקְרוֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְגוֹבִים...